יום ראשון, 25 במאי 2014

יום חמישי, 8 במאי 2014

הסטוריית אומנות התפירה שהלכה ורק התפתחה עד היום

תפירה היא אומנות עתיקת ימין, אך כזו שנותרת רלוונטית גם במאה ה-21

תחום זה, שמבוסס על חיבורם של בדים באמצעות חוט, עבר תמורות רבות במהלך ההיסטוריה.
כך, תפירה כיום נעשית באמצעים משוכללים, מה שהופך את הפעולה כולה ליעילה ולמהירה יותר, ואף משפר את תוצאותיה בשיעור ניכר.
השיטה המסורתית: מחט וקוף
תפירה יכולה להתבצע במספר אופנים.
האפשרות המסורתית היא באמצעות מחט: בעבר היו אלה מחטים המיוצרים מעצמות בעלי חיים או מעץ, אך כיום מדובר במתכות מסוגים שונים.
בקצה המחט נמצא, כמובן, הקוף, דרכו מעבירים את החוט, דרך הבד הנתפר, לאחר שהוא מחורר.
מחטים מגיעים כיום במספר גדלים, וזאת בהתאם לפריטים שמעוניינים לתפור באמצעותם, או למורכבות המשימה שמעוניינים לבצע.
ההיסטוריה של מכונות התפירה
מכונות תפירה הן הסוג המתקדם ביותר של פיתרון תפירה, וכזה שכול לבצע את מלאכת התפיה במהירות האפשרית: לראיה, אפילו מכונה ביתית תעבוד בקצב עבודה הגבוה פי 20 מאשר החייט המיומן ביותר.
המכונה התעשייתית, מטבע הדברים, תהיה מהירה עוד יותר, לעיתים עד לרמה של 20,000 תפרים מדי דקה.
גם מכונות תפירה אינן המצאה חדשה: הגלגול הראשון שלהן, במאה ה-18, היה כמכונת רקמה, ולאחר מכן מכונה ששימשה לתפירת עור.
במהלך השנים הומצאו, בעיקר באירופה ובארצות הברית, מכונות שונות, מתקדמות יותר, בקצב התפתחות מרשים: ב-1926, למשל, היו לא פחות מכ-150,000 דגמים שונים של מכונות תפירה.

מאז המכונות רק הלכו והתפתחו, וכך גם מחירן ירד בהדרגה.
כיום, באינספור בתים בכל רחבי העולם ניתן למצוא מכונות תפירה מדגמים שונים: ניתן לטעון כי הדור המודרני של מכונות התפירה אף מטשטש את הגבולות בין המכונות הביתיות לתעשייתיות, כאשר רמות הביצועים של מכונות מהסוג הראשון מרשימות פי כמה מאשר בעבר.

מקווים שנהנתם.
לאתר הרשמי שלנו לחצו כאן.

שי טקס סוככים-הבלוג הרשמי.